תְּשׁוּבָה בִּקְצִירַת הָאוֹמֵ"ר: מִכְּתִיבַת הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים נִרְאָה שֶׁאֵין חִיּוּב.
לְאַהֲבַת הַקִּצּוּר, אָבִיא לְפָנֶיךָ מָה שֶׁכָּתַב רַבִּי יְשַׁעְיָה פִּיק בֵּרְלִין בְּהַקְדָּמָתוֹ לְ'שְׁאִילַת שָׁלוֹם' שֶׁלּוֹ עַל הַ'שְׁאִילְתוֹת' וז"ל, וַאֲנִי טֶרֶם אֲכַלֶּה, אָשִׁית הִתְנַצְּלוּת עַל אֲשֶׁר לֹא סִיַּמְתִּי בְּכָל זְכִירַת אֶחָד מֵהַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הָחַיִּים הֵמָּה, מִילַת 'זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה' (זַ"ל) אוֹ מִילַת 'זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה' (זַצָ"ל). דַּע כִּי סָמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי בְּמָקוֹם נֶאֱמָן, עַל אֲשֶׁר כָּתַב בְּסֵפֶר חֲסִידִים (סי' תשמ"ה) בְּזֶה הַלָשׁוֹן, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כְּמוֹ שֶׁאֵין אוֹמְרִים כְּשֶׁאָנוּ קוֹרִים בַּתּוֹרָה עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁאָדָם מַזְכִּיר טָעֲנָה מִתַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין כּוֹתְבִים זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (זַ"ל) וכו', וְכֵן כָּתַב עוֹד שָׁם (סי' תתק"פ) וְסִיֵּם שָׁם, כְּמוֹ שֶׁאֵין אוֹמְרִים וכו' זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן ז"ל, וְכָל שֶׁכֵּן בַּאֲחֵרִים, עכ"ל… וּמִן הַנִּרְאֶה דְּרַשִׁ"י בְּפֵירוּשׁוֹ בַּתָנַ"ך וּבַשָׁ"ס, וְכֵן בְּדִבְרֵי תּוֹסָפוֹת בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁהֵבִיאוּ שְׁמוֹת הָרִאשׁוֹנִים לֹא כָּתְבוּ מִילַת זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (זַ"ל), אֵלָא רַק בִּמְעוּטֵי דְּמְעוּטֵי וְנַעַר יִסְפְּרֵם, סָמְכוּ אֶת עַצְמָם עַל דִּבְרֵי הַ'סֵּפֶר חֲסִידִים', גַּם בָּ'רָב אִלְפָס' תִמְצָא רַק לִפְעָמִים, וּבַ'סְמַ"ג' רֻבּוֹ כְּכֻלּוֹ, וְכֵן בַּ'שָׁ"ךְ' וּ'סְמַ"ע' וְ'טַ"ז' וּ'מָגֵן אַבְרָהָם', אִם תִמְצָא מָקוֹם אֶחָד שֶׁכָּתְבוּ מִילַת זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (זַ"ל), בַּטֵּל הוּא בְּאֶלֶף. עַל כָּל פָּנִים מִכָּל דִּי בֵּאַרְתִי וְדִי לֹא בֵּאַרְתִי, נִרְאָה כִּי גַּם בְּהֶעְדֶר מִילַת זַ"ל אֵין הֶעְדֶר כָּבוֹד וְזִלְזוּל, עכ"ל הַטָּהוֹר שֶׁל הַגְּרִי"ב (הַגְּרִי"פ) אֲשֶׁר מִדְּבָרָיו מַשְׁמָע שֶׁאֵין חִיּוּב, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין לִתְפֹּשׂ עַל זֶה מְחַבְּרִים וַחֲכָמִים אִם שָׁכְחוּ לְסַיֵּם בְּתֵבַת 'זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה' (זַ"ל) אוֹ לֹא סִיְּמוּ זַ"ל מֵחַמַּת הוֹצָאוֹת הַדְּפוּס כְּתֵרוּץ הַגְּרִי"ב, עַיֵּן לוֹ שָׁם.

תְּשׁוּבָה בִּקְצִירַת הָאוֹמֵ"ר: מִחָזַ"ל מַשְׁמָע שֶׁהַשִׁכְחָה מְצוּיָה יוֹתֵר אֵצֶל נָשִׁים.
כָּתַב רַבֵּנוּ 'חַיִּים פָלָאגִּ'י' בְּסִפְרוֹ 'גִּנְזֵי חַיִּים' (מַעֲרֶכֶת א' סִימָן ק"ד) בְּשֵׁם הַ'רָשְׁבֵּ"ץ' בְּסִפְרוֹ 'מָגֵן אֲבוֹת' עַל מַסֶּכֶת אָבוֹת (פ"א מ"ד) וז"ל, אֲנָשִׁים בְּטִבְעָם יֵשׁ לָהֶם זְכִירָה, וּלְכָךְ נִקְרָאִים זְכָרִים, וְהַנְקֵבוֹת יֵשׁ לָהֶם שִׁכְחָה, לְכָךְ נִקְרְאוּ נָשִׁים, מִלְּשׁוֹן "נָשִׁיתִי טוֹבָה" (אֵיכָה ג' י"ז). וְהוֹסִיף שָׁם בְּ'גִנְזֵי חַיִּים' לְעַיֵּן בְּקִּדּוּשִׁין (מט:), שֶׁאָמְרוּ שֶׁ'עֲשָׂרָה קַבִּין שֶׁל שִׁכְחָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, תִּשְׁעָה לָקְחוּ נָשִׁים, וְאֶחָד לְכָל הָעוֹלָם', עכ"ל. וְהַמְעַיֵּן בַּגְּמָרָא שָׁם, וּבְמִדְּרָשׁ אֶסְתֵּר רַבָּה (פָּרָשָׁה א' אוֹת י"ז), שֶׁשָּׁם הֵמָּה הַמְּקוֹרוֹת בְּחָזַ"ל לְכָל דְּרָשׁוֹת הָ'עֲשָׂרָה קַבִּין שֶׁיָּרְדוּ לָעוֹלָם', לֹא יִמְצָא אֶת אֲשֶׁר כָּתַב רַבֵּנוּ חַיִּים פָלָאגִּ'י, וּכְבָר הֵעִיר עָלָיו בְּסֵפֶר 'הָאֵשֶׁל' (מַעֲרֶכֶת א' אוֹת נ') וז"ל, בִּמְחִלַּת כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ כָּתַב זֹאת שֶׁלֹּא בְּעִיּוּן בַּסֵּפֶר, וְנִתְחַלֵף לוֹ בְּזִכְרוֹנוֹ בֵּין 'שִׂיחָה' לְ'שִׁכְחָה', כִּי בַּגְמָרָא שָׁם אִיתָא 'עֲשָׂרָה קַבִּין שִׂיחָה יָרְדוּ לָעוֹלָם, וְתִשְׁעָה לָקְחוּ נָשִׁים', אֲבָל שִׁכְחָה לֹא נִמְצָא בַּגְמָרָא שָׁם כְּלָל, וּפֶלֶא הַפְלֵא עַל רַב הָאְי גָּאוֹן בָּזֶה, עכ"ל.
אוּלָם לָנוּ יַסְפִּיק דִּבְרֵי רַבֵּנוּ הַ'רָשְׁבֵּ"ץ' לִמְקוֹר הָעִנְיָן, שֶׁהֲרֵי רִאשׁוֹן הוּא. אוּלָם אֲנִי הֶעָנִי מָצָאתִי בְ'מִדְּרָשׁ שְׁמוּאֵל' (בּוֹבֶר פָּרָשָׁה ב' אוֹת ז') עַל תְּפִלַּת חָנָה שֶׁאָמְרָה "וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ" (שְׁמוּאֵל א', א' י"א), שֶׁדָּרְשׁוּ שָׁם חָזַ"ל בְּזֶה הַלָּשׁוֹן, "וּזְכַרְתַּנִי" – בִּזְכָרִים, "וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ" – בַּנְקֵבוֹת, ע"כ. וְהַמְעַיֵּן בַּדְּבָרִים יִמְצָא שֶׁנִּרְאָה כְּמָקוֹר לָעִנְיָן שֶׁשִׁכְחָה מְצוּיָה בַּנָּשִׁים וּזְכִירָה בַּזְּכָרִים כְּדִבְרֵי הַ'רָשְׁבֵּ"ץ', וְכָאן עָמַד קָנֶה.

תְּשׁוּבָה בִּקְצִירַת הָאוֹמֵ"ר: אִם עָשָׂה תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, מוֹחֲלִים לוֹ מִיַד.
הַמִּסְתַּכֵּל בַּגְמָרָא בְּיוֹמָא (פו.) יִמְצָא, שֶׁהַכַּפָּרָה עַל חִלּוּל הַשֵּׁם הִיא נִגְמֶרֶת רַק בְּמִיתָתוֹ שֶׁל הָאָדָם. וְזֶה לְשׁוֹן הַגְמָרָא, אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם בְּיָדוֹ, אֵין לוֹ כֹּחַ בַּתְּשׁוּבָה לִתְלוֹת, וְלֹא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְכַפֵּר, וְלֹא בִיסוּרִין לְמָרֵק, אֵלָא כֻּלָּן תּוֹלִין וּמִיתָה מְמָרֵקֶת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנִגְלָה בְאָזְנָי ה' צְבָאוֹת, אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמֻתוּן" (יְשַׁעְיָה כ"ב י"ד). וְכֵן הוּא בַּרַמְבָּ"ם (הִלְכוֹת תְּשׁוּבָה פ"א ה"ד), בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים: בְּשֶׁלֹא חִלֵּל אֶת הַשֵּׁם בְּשָׁעָה שֶׁעָבַר, אֲבָל הַמְּחַלֵּל אֶת הַשֵּׁם, אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה, וְהִגִּיעַ יוֹם הַכִּפּוּרִים וְהוּא עוֹמֵד בִּתְשׁוּבָתוּ, וּבָאוּ עָלָיו יִסוּרִין, אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר לוֹ כַּפָּרָה גְּמוּרָה עַד שֶׁיָּמוּת, אֵלָא תְּשׁוּבָה יוֹם הַכִּפּוּרִים וְיִסוּרִין שְׁלָשְׁתָּן תּוֹלִין – וּמִיתָה מְכַפֶּרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנִגְלָה בְאָזְנָי ה' צְבָאוֹת וגו'", ע"ש. אוּלַם מִדִבְרֵי הַרִי"ף (רַבֵּינוּ יֹאשִׁיָהוּ פִּינְטוֹ) עַל הַעֵין יַעֲקֹב (שָׁם, סוד"ה שָׁאַל) מַשְׁמָע שֶׁזֶהוּ דַוְקָא אִם עָשָׂה אָדָם תְּשׁוּבָה מִיִּרְאָה, אַךְ אִם עָשָׂה אָדָם תְּשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, לֹא צָרִיךְ עוֹד יּוֹם הַכִּיפּוּרִים וְיִּסוּרִים, כִּי הַתְּשׁוּבָה לְבַדָה מְכַפֶּרֶת לְגַמְרֵי, וְכֵן הֵבִיא הַחִידָ"א בְּמִדְבָּר קְדֵמוֹת (מַעֲרֶכֶת ת', אוֹת חי') בְּשֵׁם "מְפָרְשִׁים", וְע"ש בְּהֵעָרוֹת "פְּאַת קֵדְמָה" (שָׁם).

תְּשׁוּבָה בִּקְצִירַת הָאוֹמֵ"ר: מוּבָא בְּחָזַ"ל שֶׁיֵּשׁ דָּבָר כָּזֶה 'אִישׁ זְאֵב' בְּעוֹלָמֵנוּ.
בֶּאֱמֶת כְּבָר אָמְרוּ בְּאָבוֹת (פ"ה מכ"ב), בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר הֲפֹךְ בָּהּ וַהֲפֹךְ בָּהּ – דְּכוֹלָא בָּהּ, וְהִנֵּה גַּם דָּבָר זֶה שֶׁנִּרְאָה כְּהַמְצָאָה שֶׁל עוֹלָם הַדִּמְיוֹן, כְּבָר הִזְכִּירוֹ אֶחָד מֵהָרִאשׁוֹנִים בַּדּוֹר שֶׁל רַשִׁ"י זַ"ל. דְּהִנֵּה כָּתַב 'רַבֵּנוּ אֶפְרַיִם' בְּפֵרוּשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה (בְּרֵאשִׁית מ"ט כ"ז), זְאֵב אֶחָד יֵשׁ שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ 'לוֹף גָארוֹ' וְהוּא בֶּן אָדָם וּמִשְׁתַּנֶּה לְזְאֵב, וּבְשָׁעָה שֶׁמִּשְׁתַּנֶּה לִזְאֵב רַגְלָיו יוֹצְאִים בֵּין כְּתֵפָיו, כָּךְ בִּנְיָמִין (דְּבָרִים ל"ג י"ב) "וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן". זֶה רְפוּאָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ זְאֵב, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנָס לַבַּיִת וְהָאָדָם יָרֵא מִמֶּנּוּ, יִקַּח דֶּשֶׁן הַצָּבוּר בָּאֵשׁ וְיַשְׁלִיךְ אֵילַךְ וַאֵילַךְ וְלֹא יִנָּזֵק. כָּךְ עוֹשִׂים בַּמִּקְדָּשׁ, בְּכָל יוֹם הָיוּ מַשְׁלִיכִים דֶּשֶׁן אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ, עכ"ל.
עוֹד כָּתַב רַבֵּנוּ אֶפְרַיִם (שָׁם בְּסוֹף הַדִּבּוּר), וּכְמוֹ שֶׁנֶּהְפַּךְ הָאָדָם לִזְאֵב, אֲפִלּוּ שֶׁהוּא מִשְׁתַּנֶּה לְאָדָם בְּכָל שָׁעָה יֵשׁ לוֹ זָנָב, כָּךְ הָיְתָה רְצוּעָה יוֹצְאָהּ מְחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין וְנִכְנֶסֶת לְתוֹךְ חֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה, וְעָלֶיהָ הָיָה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, עכ"ל. וְגַם בְּ'סֵדֶר הַדּוֹרוֹת' (אֶלֶף תתקע"ג, ד"ה אוֹמְרִים שֶׁאַחַר) הֵבִיא מִסֵּפֶר 'שַׁלְשֶׁלֶת הַקַּבָּלָה', שֶׁיֵּשׁ מִין אָדָם שֶׁבִּזְמַן הַקַּיִץ נֶהֱפָכִים בְּצוּרַת זְאֵב, וּבִזְמַן הַקּוֹר שָׁבִים כְּצוּרַת אָדָם, ע"כ וְהוּא פֶּלֶא.

תְּשׁוּבָה בִּקְצִירַת הָאוֹמֵ"ר: יֵשׁ מֵחָזַ"ל שֶׁאָמְרוּ שֶׁאַרִיסְטוֹ הָיָה יְהוּדִי וּבְסוֹף יָמָיו חָזַר בִּתְשׁוּבָה, וְיֵשׁ שֶׁאָמְרוּ שֶׁהָיָה גּוֹי, וּבְסוֹף יָמָיו הוֹדָה בְּתוֹרַת יִשְׂרָאֵל וְנַעֲשֶׂה גֵּר צֶדֶק.
כָּתַב בְּסֵפֶר דֶּרֶךְ אֱמוּנָה (ח"ב סוֹף ש"ג) הֵבִיאוֹ בְּסֵדֶר הַדּוֹרוֹת (ח"א ג"א תמ"ב ד"ה אַרִיסְטוֹטָלִי) וז"ל, נִמְצָא בְּסֵפֶר אֶחָד בֵּין הַנּוֹצְרִים עֲשָׂאוֹ 'אֵיבְסֵיבִּיאוֹ' (Eusebius) [מֵהָעִיר קֵיסָארִיאָה, כָּתַב סֵפֶר דִּבְרֵי יָמִים וְהֵבִיאוּ מִדְּבָרָיו חָזַ"ל, עַיֵּן 'אִמְרֵי בִּינָה' פ"ט עמ' 146], רָאוּי שֶׁתֵּדַע כִּי רֹב חָכְמוֹת הַפִּילוֹסוֹפִים בָּאוּ אֵלֵינוּ מְאַרִיסְטוֹ הֶחָכָם, אֲשֶׁר הוּא הָיָה אִישׁ יְהוּדִי מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלְמִי מִבְּנֵי קוֹלָיָה מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין [עַיֵּן נְחֶמְיָה (י"א ז')], בָּא לִשְׁמוּעָתֵּינוּ מֵהַאִיִּים הָרְחוֹקִים אֲשֶׁר בְּאַסֵיאָה (נִרְאָה שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְאַסְיָה) וְיָרַד מֵהֶהָרִים אֵלֵינוּ, וְיָשַׁב עִמָּנוּ יָמִים רַבִּים, פִּילוֹסוֹפְיָא הוֹלִיד לָנוּ, וְיוֹתֵר הַרְבֵּה מְאֹד הִנִּיחַ לָנוּ וְלָמַדְנוּ מִפִּיו מִמַּה שֶׁלָּמַד הוּא מִמֶּנּוּ, ע"כ. וְהֵבִיא בְּסֵדֶר הַדּוֹרוֹת (שָׁם) שֶׁכָּתַב בְּסֵפֶר שְׁבִילֵי אֱמוּנָה לְנֶכֶד הָרֹא"שׁ וז"ל, כַּאֲשֶׁר אַלֶכְּסַנְדֶר מוֹקְדוֹן הָלַךְ יְרוּשָׁלַיְמָה, הֶשְּׁלִיט לְאַרִיסְטוֹ רַבּוֹ עַל סִפְרֵי שְׁלֹמֹה, וְהֶעְתִּיק מִשָּׁם הַפִּילוֹסוֹפְיָא וְקָרְאָהּ עַל שְׁמוֹ, וְהָיָה כְבַד לָשׁוֹן. וְעוֹד הֵבִיא בְּסֵדֶר הַדּוֹרוֹת (שָׁם) שֶׁרַבִּי יוֹסֵף שֵׁם טוֹב בְּהַקְדָּמַת 'סֵפֶר הַמִּדּוֹת' כָּתַב שֶׁרָאָה בְּמִצְרַיִם סֵפֶר כָּתוּב בּוֹ אֵיךְ שֶׁאַרִיסְטוֹ בְּסוֹף יָמָיו הוֹדָה עַל כָּל הַנִּמְצָא כָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה – וְנַעֲשֶׂה גֵּר צֶדֶק, וכ"כ מָגֵן אַבְרָהָם לְחָכָם פְּרִיצוּלִי (הוּא רַבִּי אַבְרָהָם פְּרִיצוּלִי), וע"ש עוֹד בְּשֵׁם סֵפֶר דֶּרֶךְ אֱמוּנָה הָנַ"ל, שֶׁאַרִיסְטוֹ הִתְוַכֵּחַ עִם שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הַכֹּהֵן גָּדוֹל בְּחָכְמַת הָאֱלַקוּת, וְהֱעֶלָהוּ אֶל אֲשֶׁר לֹא הָיָה יָכוֹל לְסְבוֹר וּלְהָבִין, וע"ש עוֹד שֶׁהֵבִיא בְּשֵׁם סֵפֶר אֶחָד שֶׁל אַרִיסְטוֹ שֶׁחִבֵּר בְּסוֹף יָמָיו שֶׁנִּמְצָא בְּעִיר אַל- קָהְרָה (הִיא קָהִיר), שֶׁחָזַר מִכָּל מַה שֶׁכָּתַב בַּתְּחִלָּה בֵּין בְּעִנְיָן הָהַשְׁגָּחָה, בֵּין בְּהַשְׁאָרַת הַנֶּפֶשׁ, וּבֵין בְּעִנְיָן חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, וְהָיָה אוֹמֵר בְּכָל דָּבָר מֵאֵלּוּ 'וְהֱחֶזִירָנִי הָשִׁמְעוֹנִי (שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק) מִזֹּאת הַסְבָרָא בְּמוֹפֵת וְטַעֲנוֹת כָּךְ וְכָךְ'.
וְרְאֵה עוֹד שָׁם בְּאֹרֶךְ שֶׁכָּתַב לְאַלֶכְּסַנְדֶר מוֹקְדוֹן תַּלְמִידוֹ, בָּרוּךְ אֱלֹקִים פּוֹקֵחַ עִוְּרִים, מוֹרֶה חַטָּאִים בַּדֶּרֶךְ, יִשְׁתַּבַּח שֶׁבַח הָרָאוּי לוֹ, אֲשֶׁר גְּמָלָנִי בְּרַחֲמָיו וּבְרֹב חֲסָדָיו, וְהוֹצִיאַנִי מִן הַסִּכְלוּת הַגְּמוּרָה אֲשֶׁר הָיִיתִי בָּהּ כֹּל יְמֵי חַיָּי בְּהִתְעַסְּקִי בְּחָכְמַת הַפִּילוֹסוֹפְיָא, וְהָיִיתִי דָּן כָּל הַדְּבָרִים עַל דַּעַת הַשֵּׂכֶל, וְחִבַּרְתִּי בָּזֶה סְפָרִים כְּחוֹל הַיָּם, "יִתְנֹדֲדוּ כָּל רֹאֵה בָם" (תְּהִלִּים ס"ד ט'), עַד שֶׁבְּסוֹף יָמַי נִתְוַכָּחְתִי עִם חָכָם מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל וְהֱרְאַנִי אֶת יָדוֹ הָחֲזָקָה בַּתּוֹרָה מוֹרָשָׁה לָהֶם מִסִּינַי, וְהִמְשִׁיךְ לִבִּי בְּדִבְרֵי תּוֹרָה בְּהַרְאוֹתוֹ לִי אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בַּשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים אֲמִתִּיִּים וְנִגְלִים לַחוּשׁ, וַאֲנִי בַּעַר בִּלְתִּי יוֹדֵעַ כִּי רֹב הַדְּבָרִים הֵם לְמַעְלָה מֵהַשֵּׂכֶל. וְכַאֲשֶׁר נָתַתִּי לִבִּי לְהִתְבּוֹנֵן בְּכָל כֹּחִי בְּדָת הַיְּהוּדִים, וְהִנֵּה כֻּלָּהּ מְיֻסֶּדֶת עַל אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת וכו'… לָכֵן תַּלְמִידִי הַנָּעִים אַלֶכְּסַנְדֶר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, אַל יַטְעוּךָ סְפָרַי גַּם לְךָ גַּם לְחֲבֵרֶיךָ הַפִּילוֹסוֹפִים, כִּי אִלּוּ הָיִיתִי יָכוֹל עַתָּה לְקַבֵּץ אֵת כָּל סְפָרַי אֲשֶׁר נִתְפַּשְּׁטוּ בְּאַפְסֵי אָרֶץ, הָיִיתִי שׂוֹרְפָם בַּל יִשָּׁאֵר אֶחָד לְעֵינֵי הַשָּׂרִים וְהַסְּגָנִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁתַּבְּשׁוּ בָּהֶם הַדֵּעוֹת, כִּי יָדַעְתִּי שֶׁאֲקַבֵּל עֹנֶשׁ גָּדוֹל מֵאֵת הָאֵ-ל, כִּי חָטָאתִי וְהֱחְטֶאתִי אֵת הָרַבִּים וכו'… וְעַתָּה הִנְנִי נָקִי מֵה' כִּי חָטָאתִי בְּלֹא יוֹדְעִים וכו'… וְשָׁלוֹם מֵאֵת מְלַמֶדְךָ אַרִיסְטוֹ הָהוֹלֵךְ לְבֵית עוֹלָמוֹ לְאַלֶכְּסַנְדֶר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, ע"ש בְּאֹרֶךְ כִּי קִצַּרְתִּי.

תְּשׁוּבָה בִּקְצִירַת הָאוֹמֵ"ר: הַצוֹעֵק בְּפִיו חָטָאתִי וְלִבּוֹ בַּל עִמּוֹ, עָנְשׁוֹ גָּדוֹל, וְטוֹב לוֹ שֶׁלֹּא יִתְוַדֶּה.
כָּתַב בְּסֵפֶר סֵדֶר הַיּוֹם (וידוי ותחנון, עמ' מ"ז) וְעִקָּר הַוִּדּוּי שֶׁיִּהְיֶה מִלֵּב וּמִנֶּפֶשׁ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה צוֹעֵק בְּפִיו "חָטָאתִי" וְלִבּוֹ בַּל עִמּוֹ, כִּי אָז עָנְשׁוֹ גָּדוֹל, וְטוֹב לוֹ שֶׁלֹּא יִתְוַדֶּה, וְהוֹסִיף רֶשַׁע עַל רִשְׁעָתוֹ, וּקְלָלָה תְּחַשֵּׁב לוֹ, כִּי מַרְאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁמַּתְעֶה בִּדְבָרָיו לְיוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת יִתְבָּרַךְ. אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁיָכוֹף רֹאשׁוֹ כְּאַגְמוֹן, וְיַשְׁפִּיל גַּאֲוָתוֹ וְרוּם יָדָיו, וְכָל דָּבָר שֶׁמּוֹצִיא מִפִּיו יְכַוֵּן כְּפִי מַה שֶׁעָבַר עָלָיו, וְיֵאָנַח עַל זֶה, וִיבַקֵּשׁ מִבַּעַל הַסְּלִיחָה יַעֲבֹר עַל פְּשָׁעָיו, וִיקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ, עכ"ל. וְכֵן כָּתַב הָחִידָ"א בְּמוֹרֶה בְּאֶצְבַּע (אות פ"ו), בַּאֲמִירַת וִדּוּי יִכָּנַע מְאוֹד וְיִתְחָרֵט, וְיִהְיֶה דַּעְתּוֹ לָשׁוּב, דְּאִי לָאו הֲכִי הַקֶּצֶ"ף יַעֲנֶה, וְיִתֵּן יָד לַמְּקַטְרֵג לוֹמַר "חָזוּ גַּבְרָא, אָדָם חָטַ"ף, אוֹמֵר וִדּוּי בְּלִי דַּעַת וַחֲרָטָה, וְכִמְדַבֵּר אֶל הֶדְיוֹט, חָס וְשָׁלוֹם", וּמֵאֲנָה הִנָּחֵם נֶפֶשׁ יְרֵא הָשֵׁם, עַל הַוִּדּוּי שֶׁאוֹמְרִים בִּנְשִׁימָה אַחַת כִּמְדַבֵּר אֶל מְשָׁרְתוֹ חָס וְשָׁלוֹם, אוֹי לָנוּ, ע"כ.
וּרְאֵה לְרַבֵּנוּ חַיִּים פַלָאגִּ'י בְּכָף הַחַיִּים שֶׁלּוֹ (סי' ט"ז אות ג') וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, לֹא אוּכַל לְהִתְאַפֵּק מֵרְאוֹת בְּרָע אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ, דְּרַבִּים מִדַּלַּת הָעָם כְּשֶׁאוֹמְרִים הַוִּדּוּי, הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים, בִּמְהִירוּת גָּדוֹל לְהַכּוֹת בְּאֶגְרֹף רֶשַׁע, רָץ לִקְרַאת רָץ, וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב מַה הוּא מוֹצִיא מִפִּיו, וְיַרְגִּישׁ הָאָדָם דְּהַקּוֹל נִשְׁמָע כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה מַשְׂטֵמָה לַחֲבֵרוֹ, לוֹמַר לוֹ "אַתָּה תִּרְאֶה!!!", יִשְׁתַּקֵּעַ הַדָּבָר וְלֹא יֵאָמֵר וִדּוּי כָּזֶה, וְחוֹשְׁשָׁנִי מֵחַטָּאת, דְּיִקְצֹף הָאֱלֹהִים עַל קוֹלוֹ. וְהַדָּבָר תָּלוּי בְּיָד הַשָּׁלִיחַ צִבּוּר, דְּיַרְגִּיל לוֹמַר בַּהַכְנָעָה גְּדוֹלָה, בְּנַחַת וְלֹא בִּמְרוּצָה. וְנִשְׁכְּבָה בְּבָשְׁתֵּנוּ וּתְכַסֵּנוּ כְּלִמָּתֵנוּ, בְּהַעֲלוֹת עַל לְבָבֵנוּ, דְּאִם נַחְשֹׁב הַשִּׁעוּר הַמַּגִּיעַ בַּעֲשִׂיַּת הַחֵטְא, אֵיךְ הָיָה הַחֲרָטָה וְהַוִּדּוּי בְּפָחוֹת מֵרֶגַע – וְהוּא תְּמוּרַת הַחֵטְא? וּמַה גַּם דְּעִקָּר הַוִּדּוּי הוּא דְּיִבְכֶּה עַל עֲווֹנוֹתָיו, וְיוֹרִיד כְּנַחַל דִּמְעָה, וְאִם הוּא בִּמְרוּצָה רָחוֹק הוּא מִלִּבְכּוֹת, וּבִפְרָט בָּעֲווֹנוֹת דְּיָדַע אִינִישׁ דְּנִכְשַׁל בָּהֶם, דְּלֵב הַיּוֹדֵעַ מָרַת נַפְשׁוֹ, וַאֲפִלּוּ שֶׁאֵינוֹ מְסֻדָּר בַּהֹוֶה, אוּלַי יָשׁוּב ה' מֵחָרוֹן אַפּוֹ, וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלֹחַ, ע"כ. וּרְאֵה גַּם רְאֵה לָרַב הֶחָסִיד בְּסִפְרוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ (ערך וידוי), הַהֶעְדֵּר טוֹב מִמְּצִיאוּת הָרַע, כִּי הוּא חֻצְפָּה וְעַזּוּת פָּנִים, וּכְדַי בִּזָּיוֹן וָקָצֶף, כִּי יֶחֱרֶה אַף ה' וְקִנְאָתוֹ, כִּי יֹאמַר "הַקְרִיבֵהוּ וִדּוּי זֶה לְפֶחָתֶךָ אוֹ לְאִישׁ כָּמוֹךָ, הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ", וְאוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
וְהֵנִיף יָדוֹ שֵׁנִית בְּסִפְרוֹ יַעַלְזוּ חֲסִידִים (בנד"מ עמ' כ"ט ד"ה וזה) וְכָתַב, אֲבָל דָּא עָקָא, שֶׁיֵּשׁ תְּנַאי לְמִצְוָה זוֹ, שֶׁיָּשׁוּב מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, וְיַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבוֹתָיו וְיָשׁוּב אֶל ה', וְיִהְיֶה מוֹדֶה וְעוֹזֵב יְרֻחַם. לֹא כֵּן הָאוֹמְרִים וִדּוּי מִבְּלִי שִׂים לֵב אִם אוֹמְרִים וִדּוּי אוֹ "עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן", וְיֵשׁ אֶת לְבָבָם בְּאוֹתוֹ פֶּרֶק מַחְשָׁבוֹת עָמָל וְאָוֶן, לְהוֹסִיף עַל חַטָּאתָם פֶּשַׁע – הָא וַדַּאי פְּשִׁיטָא דְּכָל כִּי הָא וִדּוּיָם אַחַת וָתֵשַע, לֹא יוֹעִילוּ לְאוֹצְרוֹת רֶשַׁע, וְאַדְּרַבָּא, הַוִּדּוּי כָּזֶה מַכְרִיעוֹ לְכַף חוֹבָה, וּמוֹסִיף עָלָיו אֵיבָה, כִּי יֶחֱרֶה אַף ה' וְקִנְאָתוֹ בֶּאֱמֹר "הַכְהָתֵל בֶּאֱנוֹשׁ תְּהַתֵּל בִּי"?! אֵין זֶה וִדּוּי יֶהְגֶּה, אֶלָּא זִלּוּתָא וְחוּצְפָּא יִסְגֶּה. וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב טָהוֹר אֲשֶׁר הוּא יְהוּדִי, יִתֵּן לֵב בַּאֲמִירַת הַוִּדּוּי לְאָמְרוֹ בְּכַוָּנָה וְהַכְנָעָה רַבָּה, ע"כ.

תְּשׁוּבָה בִּקְצִירַת הָאוֹמֵ"ר: הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁיֵּשׁ עִנְיָן שֶׁנְּפָרֵט חֲטָאֵינוּ לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ, לְפִי שֶׁהַשָּׂטָן עוֹמֵד תָּמִיד לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ, וּמְפָרֵט חֲטָאָיו שֶׁל הָאָדָם, וְתוֹבֵעַ עֲלֵיהֶם דִּין, וְרוֹצֶה שֶׁיָּדוּנוּ וְיַעֲנִישׁוּ אוֹתָנוּ עֲלֵיהֶם, וְכֵיוָן שֶׁרוֹאֶה הַשָּׂטָן שֶׁהָאָדָם הִקְדִּים וְהִתְוַדָּה עֲלֵיהֶם וַאֲמָרָם, אֵין לוֹ פֶּה לְקַטְרֵג.
וְהֵא לְךָ לְשׁוֹן הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (רַעֲיָא מְהֵימְנָא בֹּא מ:) בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, זֶה לְשׁוֹנוֹ, כְּעֵין זֶה, חוֹב הוּא עַל הָאָדָם לְסַפֵּר תָּמִיד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְפַרְסֵם הַנֵּס בְּכָל אֵלּוּ הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה. וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה הוּא חוֹב לְסַפֵּר אֶת הַנִּסִּים, וַהֲלֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ הַכֹּל, כָּל מַה שֶׁהָיָה, וְיִהְיֶה לְאַחַר מִכֵּן, וּלְמַה הַפִּרְסוּם הַזֶּה לְפָנָיו עַל מַה שֶׁהוּא עָשָׂה, וְהוּא יָדַע? אֶלָּא וַדַּאי צָרִיךְ הָאָדָם לְפַרְסֵם הַנֵּס, וּלְסַפֵּר לְפָנָיו מִכָּל מַה שֶׁעָשָׂה, מִשּׁוּם שֶׁאֵלּוּ הַמִּילוֹת עוֹלוֹת, וְכָל הַפָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה מִתְקַבְּצִים וְרוֹאִים אוֹתָם, וּמוֹדִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִתְעַלֶּה כְּבוֹדוֹ עֲלֵיהֶם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.
כְּעֵין זֶה, מִי שֶׁמְּסַפֵּר וּמְפָרֵט אֶת חֲטָאָיו מִכָּל מַה שֶׁעָשָׂה. וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה צָרִיךְ אֶת זֶה? הוּא מִשּׁוּם שֶׁהַמְּקַטְרֵג עוֹמֵד תָּמִיד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדֵי לְסַפֵּר וְלִתְבֹּעַ עַל עֲבֵרוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם, וְלִתְבֹּעַ עֲלֵיהֶם דִּין, כֵּיוָן שֶׁהָאָדָם מַקְדִּים עַצְמוֹ וּמְפָרֵט חֲטָאָיו כָּל אֶחָד וְאֶחָד, אֵינוֹ מַשְׁאִיר פִּתְחוֹן פֶּה לַמְּקַטְרֵג הַהוּא, וְאֵינוֹ יָכוֹל לִתְבֹּעַ עֲלֵיהֶם דִּין. כִּי תָּמִיד הוּא תּוֹבֵעַ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ מְסַפֵּר וּמְקַטְרֵג "פְּלוֹנִי עָשָׂה כָּךְ", וְעַל כֵּן, צָרִיךְ הָאָדָם לְהַקְדִּים אוֹתוֹ וּלְפָרֵט חֲטָאָיו. כֵּיוָן שֶׁהַמְּקַטְרֵג רוֹאֶה אֶת זֶה, אֵין לוֹ פִּתְחוֹן פֶּה עָלָיו, וְאָז נִפְרַד מִמֶּנּוּ מִכָּל וָכָל. וְאִם חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה – טוֹב, וְאִם לֹא, הֲרֵי הַמְּקַטְרֵג נִמְצָא עָלָיו, וְאוֹמֵר "פְּלוֹנִי שֶׁבָּא לְפָנֶיךָ, וְהִתְוַדָּה בְּעַזּוּת פָּנִים, בָּעַט בַּאֲדוֹנוֹ, חֲטָאָיו כָּךְ וְכָךְ". עַל כֵּן יָפֶה שֶׁיִּזָּהֵר הָאָדָם בְּכָל אֵלּוּ, כְּדֵי שֶׁיִּמָּצֵא עֶבֶד נֶאֱמָן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עכ"ל הַזֹּהַר.

תְּשׁוּבָה בִּקְצִירַת הָאוֹמֵ"ר: אֵין שׁוּם הֶתֵּר לְפִי חָזַ"ל לַעֲבֹר לִפְנֵי הַמִּתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמוֹתָיו, שֶׁהֲרֵי בָּזֶה הוּא מְבַטֵּל כַּוָּנָתוֹ, וּמַפְסִיק בֵּינוֹ וּבֵין הַשְּׁכִינָה. וּמַה שֶׁנִּרְאָה הֶתֵּר לְטַיֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וְלַעֲבֹר לִפְנֵי הַמִּתְפַּלְּלִים, נִרְאָה שֶׁעַל כְּגוֹן זֶה אָמְרוּ חָזַ"ל (יוֹמָא פו:) כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר.
מובא בברכות (כז.) ממעשה רב שהתפלל רבי ירמיה בר אבא אחוריו שהיה לו כתלמיד חבר, ורב סיים תפילתו לפני שסיים רבי ירמיה בר אבא, ולא הפסיק את תפילתו של רבי ירמיה בר אבא, כלומר: לא הפסיק בין רבי ירמיה ולכותל, לעבור לפניו ולישב במקומו, אלא עמד על עמדו, כלשון רש"י (שם), וכן ממימרא של רבי יהושע בן לוי (שם) למדנו, שאסור לעבור כנגד המתפללים, וע"ש בגמ' שמחוץ לארבע אמות של המתפלל מותר. וכן פסקו הרי"ף (ברכות יח:) הרמב"ם (הל' תפילה ונשיאת כפים פ"ה ה"ו) והרא"ש (ברכות פ"ד סי' ד'), וכתב רבינו יונה על הרי"ף (שם) ודוקא כנגד פניהם, אבל בצדם לא חיישינן להעברה בעלמא. וכן פסקו הטור והשו"ע (או"ח סי' ק"ב סע' ד'), וז"ל השו"ע, אסור לעבור כנגד המתפללים בתוך ד' אמות, ודווקא לפניהם, אבל בצדיהם מותר לעבור ולעמוד. ועיין בשו"ע הרב (שם) שכתב, וחכמי הזוהר אוסרים אפילו בצידיהם תוך ד' אמות. והוא בזוהר חיי שרה (קכא.), ע"ש.
וכתב בסדר רב עמרם גאון (סדר תפילה), דהיינו טעמא, דמפסקה לצלותייהו, וכ"כ כתב בשו"ע הרב (שם) שמא תתבטל כוונתם, וכ"כ בערוך השולחן (שם סע' י"א) דהטעם הוא מפני שבעברו לפניו יתבטל כונתו, ובצדדין לא יבטל כונתו, וכן בריחוק ד' אמות אפילו מלפניו לא יתבטל כונתו, וכ"כ במאמר מרדכי (סי' ק"ב) והביאו בביאור הלכה (שם), ולפי זה רצה בביאור הלכה להתיר לעבור לפני המתפלל אם המתפלל מכסה פניו בטלית או עוצם עיניו כשמתפלל. אולם בחיי אדם (ח"א כלל כ"ו סע' ג') כתב, ולי נראה דהטעם משום דהמתפלל השכינה כנגדו ואסור להפסיק בינו לשכינה. וע"פ זה כתב בביאור הלכה (שם) שודאי אין להקל בזה גם כשהמתפלל מכוסה בטלית או עוצם עיניו. וז"ל הגר"ח פלאג'י בספר רוח חיים (סי' ק"ב), אסור לעבור כנגד המתפללים, כמו צער בנפשי דלא זהירי בה אינשי, ולאו דוקא בעמידה אלא גם בקדיש אזהרה שמענו, שהוא בכלל תפלה ביותר מעלה, הביאו הגאון רבנו עובדיה יוסף זצ"ל ביביע אומר (ח"ז או"ח סי' י"ד אות ב').
וע"ע לשל"ה (מסכת תמיד פרק נר מצוה אות פ"ד) שכתב, ורוב ההמון אינם נזהרים בזה, רק הם נזהרים כשגמרו תפילתם לאחר עושה שלום, כשפסעו שלש פסיעות, אינם מניחים לעבור לפניהם עד חזרתם למקומם. אוחזים מנהג טפל, ומניחים דין הגמרא שאסור לעבור נגד המתפלל בתוך ארבע אמות שלו בשעה שהוא מתפלל. וכגון דא, צריך להודיע לאינם יודעים, ע"כ. ועיין לו עוד (אות פ"ה) שכתב, מאן דמזלזל בשכינתיה, מתזלזל הוא בההוא שעתא דאצטריך ליה, הדא הוא דכתיב (שמואל-א' ב' ל'), כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ, עכ"ל. ועיין בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ט סי' ח') ואכמ"ל,