כֵּן כָּתַב רַבֵּנוּ אֱלִיעֶזֶר פָּאפּוֹ בְּסִפְרוֹ 'יַעֲלֹזוּ חֲסִידִים' (עמ' צ' ד"ה אַל). וּכְעֵין זֶה כָּתַב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּסֵפֶר שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן (שַׁעַר הַתְּבוּנָה פ"ד ד"ה וְהָעִנְיָן) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, וְהָעִנְיָן שֶׁל כַּף זְכוּת הוּא בֵּין אִם יֵשׁ לְצַדֵּד בְּעֶצֶם הָעִנְיָן שֶׁנִּשְׁמָע עָלָיו שֶׁעָשָׂה אוֹ שֶׁדִּבֵּר, לוֹמַר שֶׁהַדִּין עִמּוֹ, אוֹ שֶׁבִּשְׁגָגָה בָּא הָעִנְיָן לְיָדוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא יָדַע אֶת חֹמֶר אִסּוּרוֹ. וַאֲפִילוּ אִם נִתְבָּרֵר שֶׁכָּל הַסְּבָרוֹת לֹא שַׁיָּכוֹת בְּזֶה הַמַּעֲשֶׂה, יַחֲשֹׁב 'אוּלַי חִסֵּר הַמְּסַפֵּר פְּרָט אֶחָד אוֹ שֶּׁהוֹסִיף עוֹד פְּרָט אֶחָד קָטָן שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִשְׁתַּנָּה הָעִנְיָן לִגְנוּת עָלָיו?' וּכְלָל אָמְרוּ חֲזַ"ל בְּאָבוֹת (פ"ב מ"ד), אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.